קיבוץ חוקוק
אהרון (ג'ימי) שמי (שמידט)
29.5.1926 - 15.10.1948

ג'ימי מ"הכשרת נען" נפל במלחמת השחרור באזור ירושלים.

בן רבקה והצייר מנחם, נולד ביום ט"ז בסיוון תרפ"ו (29.5.1926) בחיפה. היה ילד ער ועליז. סבו - בעל הדרת שיבה - חינכו למצוות, ואהרן למד את ההפטרה לבר-מצווה שלו בקלות מפליאה. אהרן סיים בית-ספר יסודי ובכיתה ח' הפתיע בידיעותיו בניקוד.
בהיותו בן 13 הצטרף לתנועת "הצופים". אף כי הראה תכונה ברורה של איש הרוח, ביכר ללמוד, אחרי סיום בית-הספר היסודי, מסגרות ומיכניקה וסיים את בית-הספר המקצועי בהצטיינות. אחרי-כן התחיל לעבוד בחקלאות. אהרן הצטרף להכשרה מגויסת של הפלמ"ח בנען והשתתף במעשי חבלה נגד השלטון המנדטורי: בפיצוץ גשרים, ב"ליל וינגייט", וב-29.6.1946 השתתף בפיצוץ גשר עזה. נאסר ונשלח למחנה-המעצר ברפיח.
אחרי ששוחרר, סיים קורס מ"כים והדריך במשך שמונה חודשים בבית הערבה. סיים קורס מ"מים והדריך בקורסי חבלנים במקומות שונים בארץ. כאשר ביקשו להיוודע מפיו על מעשיו בפלמ"ח - לא גילה דבר, אך התחמקותו מתשובה היתה בנימוס ובעדינות. נבחר בהכשרה בין 15 האחוזים שנשלחו לתפקידי פיקוד בצבא. פעם, בטפלו ב"בקבוקי- מולוטוב", נכווה ושכב בבית-החולים. משהחלים חזר מיד לפלמ"ח. היה בתוך ג'יפ שהתהפך והתגלגל במורד-הר; הג'יפ התלקח ואהרן הוצא מתוכו נטול-הכרה, שכב שוב בבית-החולים, אך כף ימינו שותקה.
הוא לא הסכים לקבל עזרה מאימו ואימן את ידו לשרת את עצמו. על אף כשרונו הבולט כמפקד, הביע רצונו לחזור אחרי המלחמה לחקלאות. מן ההכשרה המגויסת עבר בשעתו להכשרה חקלאית ועלה להתיישבות בקיבוץ חקוק, ליד גינוסר, שהיה חבר בו.
בתחילת מלחמת-העצמאות שירת באחד הגדודים. בימי פעולת "נחשון" הצטרף בחולדה לגדוד אחר. נתמנה מפקד פלוגה בחטיבת הפלמ"ח "הראל", היה בין כובשי שייח'-ג'ראח (בימי הבריטים) והצטיין בתכנון הנסיגה משם, שנעשתה לאור היום. הוא תיכנן וביצע חבלה נועזת ומפתיעה בכביש ירושלים-יריחו, כאשר כל השטח משני צדי הכביש היה בידי האויב, כדי לעצור את הלגיון הערבי מלעלות על ירושלים. לחם בסביבות הר-הצופים, ליד בית-החולים הגרמני אוגוסטה ויקטוריה, ברמת רחל, ובתחנת הראדאר שליד קרית ענבים.
פלוגתו היא שכבשה את המנזר "מר-אליאס" ובזה הוקל לחץ האויב מעל רמת רחל. היה עלם גבוה, דק-גו, רציני ולעתים חייך חיוך טוב-לב ואירוני כאחד, בעל אופי מורכב, קשור לביתו ומסור להוריו. צייר רישומים וקריקטורות. בקי בעברית, חובב מוסיקה קלאסית ומודרנית. כתב שירים וניגן על כינור. חובב טבע, חקלאות וספורט. חריף-שכל ומהיר- החלטה. שנון, נטה למרקסיזם ולאור תורה זו בחן וניתח תופעות-חיים. בחיבורו על שלום - עליכם ניכרת הבנה ספרותית דקה. יש עניין בשירו "מחנה-ישראל" - ניסיון לפואימה תנ"כית. היתה לו זיקה נפשית להווי הגולה.
במבצע "מכבי" בקרב לכיבוש המשלטים מצפון לשער הגיא - החזיק מעמד במשלט ארבע יממות תמימות בתנאים שלמעלה מכוחות-אנוש. אחר- כך השתתף בכיבוש בית-מחסיר. בעצם הקרבות הוטל עליו להדריך שורה של מפקדים בחטיבתו. לאחר ההפוגה הראשונה נתמנה קצין - מבצעים וסגן המג"ד של אחד הגדודים ועסק בתכנון הקרב בהרי יהודה ובביצועו - בכיבוש השביל המוליך לכפר עציון ולשטח שבו נפלה מחלקת הל"ה בדרכה לעזרת גוש עציון הנצור.
בשעת כיבוש המשלט "המשותף" הצליח הקרב ביותר. הערבים נסוגו והשאירו אחריהם רובים ותותחים - שנקראו אחרי - כן "תותחי-ג'ימי" ו"רובי-ג'ימי" - וציוד רב (בתיאורי הקרבות נקרא בקיצור ג'). בשעת הקרב הזה היה במצב-רוח מרומם. פתאום פילח כדור את לבבו והוא עוד הספיק לקרוא. "נפצעתי... מסרו שלום לביתי..." ונפל בדיר-אבן - במרחק 50 מטר מעמדות האויב - ביום ט"ז בתשרי תש"ט (19.10.1948). הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית- הקברות הצבאי בקרית ענבים.
אחרי נופלו הועלה לדרגת סרן.
לקוח ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון
 

search